עוד כמה נקודות על… שפה ומאבק

ברוכים הבאות למוסף של הפמיניסט.ית!

בגיליון האחרון דיברנו על הקשר בין שפה ומאבקים, על ניכוס מחדש של מילים פוגעניות ועל החשיבות בלתת מילה שתתאר תופעה על מנת להילחם בתופעה הזאת. אנחנו רוצות לנצל את המוסף כדי להעלות ולחבר עוד כמה נקודות על היכולת של שפה להשפיע על תפיסת המציאות שלנו ועל הפעולות שלנו.

קריאה נעימה.


מחקר חדש מצא קשר בין שפה ממוגדרת לבין השתתפות מוגבלת של נשים בכוח העבודה, רמת החינוך שלהן, ומעמדן בחברה. שפה ממוגדרת היא כל שפה בה קיימים כינויי גוף מגדריים (הוא/היא), שמות עצם המסווגים בצורה מגדרית באופן אינהרנטי בשפה (למשל, מכונית – נקבה, ספסל – זכר), או חלקים אחרים במשפט, כמו שמות תואר ומספר או נטייה של הפועל, שמשתנים בעקבות המגדר של חלק אחר (שלושה בנים הולכים, שלוש בנות רצות).
מוזמנים.ות לצפות בהרצאה השלמה שמציגה את המחקר (מתוך אתר הבנק העולמי).
באתר של היוזמה "דברו אלינו", שהזכרנו בגיליון, אפשר למצוא סקירת ספרות מעניינת בעברית על שפה ממוגדרת (אפשר לעקוב אחרי היוזמה גם בפייסבוק).


הזכרנו בגיליון את האופן שבו טביעת האשטגים, כמו #MeToo, והשימוש בהם מניעים מאבקים. מבולבלות מכל ההאשטגים הפמיניסטים-אקטיביסטים? הציצו ברשימה הזו המציינת 15 מהתגיות המובילות ביותר (+הסבר קצר על כל אחת).
והנה מאמר שמסביר למה פמיניסטיות בסין השתמשו באימוג׳ים של ארנב + אורז ומה הקשר ל #MeToo

בהקשר הזה כדאי להזכיר את הפרויקט Everyday Sexism, שהתחיל כפלטפורמה לשיתוף סיפורים על התנהגות סקסיסטית בה נשים נתקלות על בסיס יומיומי. הפרויקט הפך גם להאשטג מצליח, לחשבון טוויטר, ולספר. האזינו לראיון מרתק עם המייסדת, לורה בייטס (פנו לכן 40 דקות, זה שווה את זה).


דיברנו גם על הדרת נשים ועל האופן בו שילוב המונח החשוב הזה בשיח מאפשר מאבק למען שוויון בתחומים רבים. יום אחד בלבד לאחר פרסום הגיליון ובפתח יום האישה הבינלאומי, הגיעה לשיאה הדרת נשים מתפללות מרחבת הכותל, שלוותה באלימות קשה. האירוע הזה קשור למאבק ארוך של נשות הכותל לחופש פולחן דתי, שהוא אחת מהזכויות עליה יש להילחם כשמדברות על הדרה. צפו בדברים שאמרה בעניין לזלי זקס, מנכ״לית נשות הכותל:

ומה קורה כשמדירים נשים באיסוף מידע? מקבלים עולם שלא מתוכנן עבורן. קראו את הכתבה הזו בגלובס על ספרה החדש של קרוליין קריאדו פרז, Invisible Women: Exposing Data Bias in a World Designed for Men, שבו היא עוסקת בפערי המידע על אודות גברים ונשים ועל ההשלכות של זה (לעתים, השלכות מסכנות חיים) בתכנון ועיצוב העולם.


כשאנחנו מדברות על הדרת נשים מחינוך, אי אפשר שלא להזכיר את פועלה של מלאלה יוספזאי, שנלחמה על הזכות שלה ושל נערות אחרות בפקיסטן, להשכלה שווה. הניו יורק טיימס הפיק סרט דוקומנטרי שמספר את סיפורה.

הדרה מגדרית במערכות חינוך והשכלה לא מתרחשת רק בפקיסטן. בדיון בנושא הקמת קמפוס חרדי, פרופ' אורנה קופרמן, סגנית רקטור האוניברסיטה העברית, דיברה בפני סנאט האוניברסיטה ואמרה את הדברים הבאים:
״נורמות ההפרדה המגדרית והדרת הנשים הולכות ומתרחבות. הן מחלחלות אל מחוץ לעולם החרדי. הן מנוגדות לכל עקרון שהאוניברסיטה העברית דוגלת בו. מדובר בהפרדה שיש בה חוסר סימטריה, היררכיה ואפליה. אין כאן שום העצמה. הנשים נחותות וזהו. לראיה, במכללה של עדינה גברים מלמדים נשים, רק לנשים אסור ללמד גברים. ראוי להדגיש זאת, כי זהו אחד המקומות בהם נחשף קשקוש הצניעות — לא בצניעות מדובר אלא בהדרת נשים.״ (לנאום המלא)


הצעד הראשון ליצירת שינוי הוא הכרה בבעיה, וכדי להכיר בבעיה צריך, קודם כל, לתת לה שם, ואם אין לה כזה – צריך להמציא אותו. במילים אחרות: כדי להיאבק, יש לקרוא לדבר בשמו. 

בגיליון הבא נדבר על זירה אחרת לגמרי של משטור ומאבק. 
נתראה בעוד שבועיים, ועד אז אתן.ם מוזמנים.ות לעקוב אחרי העדכונים שלנו בפייסבוק ובטוויטר!

מורן ותמר. 


 רוצה לקבל את הגיליון הבא ישירות לתיבת המייל שלך?

כתיבת תגובה