period poverty
גיליונות,  מחזור

גיליון 7: מחזור

The thing is, when there’s patriarchy, it takes time to talk about something related to women. It’s taking time even among us women, but we’ll get there

Period. End of Sentence
דקה 11:10

!ברוכים הבאות לגיליון נוסף של הפמיניסט.ית


דמיינו לעצמכם שפעם בחודש, חצי מהתושבים בעיר שלכם.ן היו חווים כאבי בטן מציקים (במקרה הטוב) ומשתקים (במקרה הרע); הפרשה בלתי פוסקת מהיד השמאלית שהייתה מחייבת אותם להחליף תחבושות בתדירות גבוהה ולהיזהר לא להכתים את הבגדים שלהם ו/או את סביבתם; תחושת אי נוחות כללית בגוף שכוללת נפיחות וכבדות ומצב רוח רגיש שנלווה לכל אלה. דמיינו שהתופעות האלה היו מתרחשות כמה ימים כל חודש, במשך עשורים. דמיינו  שכולם היו יודעים שזה קורה, אבל שאף. אחד. בעיר. לא. היה. מדבר. על. זה. 
מטורף, נכון? 
עכשיו דמיינו שלתופעה הזאת קוראים המחזור החודשי, שתושבי העיר הם אוכלוסיית העולם כולו, ושמחצית מהם – החצי הנשי – חווה את התופעה הזאת. 
עדיין מטורף. 
האם אנחנו יכולות לחשוב על תופעה מקבילה, שמתרחשת באופן קבוע בגוף הגברי, שהיא טבעית ובריאה וחשובה להישרדות המין האנושי, שלא מדברים עליה? שנשים יודעות עליה מעט מאוד או שכלל לא יודעות עליה דבר?

קשר השתיקה, הייחודי לתופעת המחזור החודשי, מייצר סוג מסוים של בורות בכל הנוגע להסבר הביולוגי של התופעה. צפו בסרטון הזה, בו גברים נבחנו על הידע שלהם בכל מה שנוגע לווסת. (ספוילר: הם נכשלו)

מה גברים יודעים על מחזור

לא רק גברים לא יודעים מספיק על המחזור החודשי ועל התהליך שנשים וא.נשים עם רחם חוות לאורך כמחצית מחייהן. הדבר קשור לכך שבמובנים רבים השיח והדיון על מחזור הוא מבחינת טאבו. המחזור החודשי, ובמיוחד הווסת והדימום, זוכים ליחס שנע בין בושה ומבוכה לבין טומאה וכולל הרבה מאוד דעות קדומות וסטריאוטיפים. היחס הזה מגביל את האופן שבו התופעה הביולוגית הטבעית הזו נתפסת ומדוברת ומשפיע על היכולת שלנו להתמודד עם בעיות רפואיות וחברתיות הקשורות בה. (אפשר לקרוא כאן סקירה קצרה על היחס למחזור בתרבויות שונות)


אחת הדוגמאות הבולטות לשיח הבעייתי על המחזור באה לידי ביטוי באופן שבו מוצגת הווסת, אותו דימום חודשי, בפרסומות: באמצעות נוזל כחול, רחוק ככל האפשר מהצבע והמרקם של הדימום הוויסתי. בקולנוע ובטלוויזיה כמעט ולא מראים את הדימום, ואם ישנה התייחסות למחזור היא תהדהד סטריאוטיפים על תופעות לוואי הורמונליות או על הווסת כסממן להתבגרות ולנשיות. הצגת הדימום הווסתי הוא טאבו כל כך חמור, שלפני כמה שנים אינסטגרם הסירה שוב ושוב תמונה שהעלתה המשוררת רופי קאור (Rupi Kaur) משום שכללה הצגה של מכנסיים מוכתמים בדם הווסת. 

התמונה לקוחה מכאן

עם זאת, בשנים האחרונות אנחנו עדות לתהליכי שינוי בהצגת המחזור במדיה. פרנצי וויטמאונטן (Franzi Waitmountain) כתבה עבודת תיזה על הטאבו בייצוג המחזור במדיה. עד כמה עמוק ומושרש הטאבו הזה? בפוסט שהעלתה בפייסבוק על מחקרה, סיפרה וויטמאונטן שניסו להניא אותה מלעסוק בו בטענה שאין בסיס מדעי למחקר.  לאחרונה, שירה מייקין סקרה את אופן ההצגה של המחזור החודשי במדיה והיא הצביעה על מגמת השינוי שמתרחשת בשנים האחרונות. 
דוגמא מעניינת לכך אפשר למצוא בסדרת האנימציה Big Mouth שעוסקת באופן כללי בתהליכי התבגרות של ילדים.ות ונערות.ים ומלווה גם את ג'סי, נערה ג'ינג'ית שמתמודדת עם קבלת הווסת הראשונה


השינוי באופן שבו אנחנו מדברות ומציגות את המחזור והווסת במדיה ובכלל הוא הכרחי לשבירת הטאבו בנוגע למחזור. השינוי הזה מאפשר לנו לדבר על המחזור ללא בושה וחשש, ובתוך כך – מאפשר שיח על  בעיות רפואיות וחברתיות הקשורות בו ושנדחקות לשוליים.

אחת הבעיות החברתיות החמורות הקשורות במחזור היא Period Poverty או, בעברית, עוני מחזור. המונח מתייחס לחוסר היכולת הכלכלית להשיג מוצרי היגיינה (תחבושות, טמפונים וכו') ובגדים להחלפה (שכן לעתים הדימום מכתים את הבגדים, במיוחד אם אין גישה למוצרי היגיינה). על פי מחקר שנערך בבריטניה, אחת מכל עשר נערות אינה יכולה להרשות לעצמה לרכוש מוצרי היגיינה. מחקר אחר הראה כי האישה הממוצעת בבריטניה תוציא במהלך חייה למעלה מ-18 אלף ליש"ט (כ-85 אלף ש"ח) על מוצרי היגיינה ומשככי כאבים.
השילוב בין חוסר האמצעים הזה לבין התפיסות החברתיות הרואות במחזור ובדימום הווסתי בושה וטומאה מוביל, למשל, לכך שנערות ברחבי העולם נאלצות לוותר על ימי לימודים בבתי הספר בימי הווסת, מה שמגדיל את הסיכון שינשרו לגמרי מהלימודים. כל זה פוגע באפשרויות התעסוקה שלהן בעתיד וביכולת שלהן לצאת ממעגל העוני. כדי להתמודד עם התופעה הזו, מדינות שונות בעולם, כמו סקוטלנד, קנדה וקניה, מפעילות תוכניות שנועדו לספק בחינם מוצרי היגיינה לנערות ונשים. לצד תוכניות אלה ישנם ארגונים המתמקדים באוכלוסיות ספציפיות שסובלות גם הן מעוני מחזור, כמו מחוסרות בית.

האיור לקוח מהאתר https://www.freeperiods.org/mission

הדרה היא הדרה, והיא באה לידי ביטוי לא רק בצמצום גישה לחינוך, אלא גם, למשל, באפליה בעבודה. בפוסט שעלה לאחרונה בעמוד הפייסבוק של עמותת כולן דיווחו על מקרה קיצון לאופן בו מחזור משמש כבסיס לאפליה והתייחסו למה שמתרחש במהארשטרא שבהודו, שם נשים כורתות את הרחם שלהן על מנת שלא להחסיר ימי עבודה בקציר קני סוכר. ההדרה באה לידי ביטוי גם בבידוד מוחלט של נשים בזמן הווסת, בידוד שמשמעותו לעיתים היא גזר דין מוות, כמו במקרה הזה – ובמקרים רבים אחרים – של נשים וילדיהן שמתו בעקבות שהייה בצריף שמיועד לבעלי חיים. 


בעיה אחרת הקשורה לשיח על מחזור היא הנטייה לקשר בין המחזור וקבלת הווסת לבין נשיות. הנטייה הזו מובילה למגוון קשיים בדימוי העצמי של מגוון א.נשים הנמצאים.ות על הרצף המגדרי. אם אינך מקבלת מחזור בשל בעיות בריאותיות, אם הגעת לגיל המעבר והדימום הווסתי נפסק, אם את אישה טראנס* או א-בינארי.ת ואינך מקבל מחזור, האם אינך אישה? ובצורה דומה, אם אתה גבר טראנס*, האם קבלת המחזור עושה אותך פחות גבר? (על החוויות של טראנס* בהקשר למחזור אפשר לקרוא כאן וכאן. קיראו פה כיצד אפשר לתמוך בטראנס* במחזור)

מעבר לבעית הדימוי העצמי והשלכותיה הנפשיות שעלולות להיות מסוכנות לעתים, המצב הזה הוא דוגמא נוספת הן לבעיות הגלומות בשיח מדיר ולא אינקלוסיבי והן לבעית ההשתקה של שיח המחזור. יתרה מזאת, השתיקה, הבושה והסטריאוטיפים האינהרנטים בשיח על מחזור יכולות לפגוע קשות בבריאותן של נשים. בחודש מרץ צויין חודש המודעות לאנדומטריוזיס, מחלה גניקולוגית כרונית שגורמת לתאים מרירית הרחם לנדוד מחוץ לרחם ולהתמקם באיזורים אחרים בגוף. המחלה מתאפיינת בכאבים חריפים, המתחזקים בזמן הביוץ וקבלת הווסת, ולעתים גם משביתים את האישה מכל פעילות. למרות שאחת מעשר נשים מאובחנת במחלה, פעמים רבות האבחון מגיע לאחר מספר רב של שנים (לעתים, למעלה מעשור). בעית האבחון נובעת, בין השאר, מהתפיסה שכאבי מחזור, לא משנה כמה הם חמורים, הם נורמלים, והיא קשורה לכך שהמחזור והשיח עליו נחשבים לטאבו (אפשר לקרוא כאן כמה סיפורים על תהליכי האבחון).

המחזור החודשי הוא גם סמל לפוריות, שכן קיומו הוא פוטנציאל להתחלה של חיים חדשים, של משהו חדש. אבל עבור נערות ונשים רבות ברחבי העולם, כמו גם עבור טרנס* וא.נשים עם רחם, הווסת היא סימן לסוף ולא להתחלה. הווסת מסמנת את סיום חופש התנועה במרחב, את הגבלת האפשרות לרכוש השכלה ללא הפרעות, ואפילו את סופה של האפשרות לדבר על חוסר נוחות פיזית, מנטלית או נפשית. 
כמו שאמרנו בגיליון שלנו על שפה ומאבק, למילים ולשיח יש משמעות והשפעה על חיינו ועל אופן בו אנחנו תופסות לא רק מאבקים אלא גם את עצמנו. וכפי שכבר אמרנו בגיליון עבודה, שינוי חברתי ותפיסתי מותנה בעצם היכולת שלנו לדבר על הבעיות ולהנכיח אותן, במקום להשתיק או להתבייש. אז בפעם הבאה שאתם.ן שומעים.ות מישהי מדברת על המחזור שלה, אל תביעו גועל, סלידה או בושה. במקום, היו קשובים.ות, נסו להבין והציעו תמיכה. או שוקולד. 

נתראה בעוד שבועיים במוסף (עם לינקים שווים במיוחד!)
מורן ותמר.


כמה מילים על… קירן גנדי (Kiran Gandhi)

באפריל 2015 השתתפה במרתון לונדון קירן גנדי, בוגרת הארוורד ומתופפת. בבוקר המרתון קיבלה גנדי מחזור והחליטה לא להשתמש בטמפון או תחבושת כדי לא לבלות את כל הריצה בדאגה מכך. במקום, היא פשוט רצה, ודם הווסת נזל על רגליה ונספג בבגדיה. תמונותיה של קירן עם מכנסי הריצה המוכתמים נפוצו במהרה, ובפוסט באתר שלה היא הסבירה את הגורמים הנוספים שהובילו אותה להחלטה לא להשתמש במוצרי היגיינה:

I ran with blood dripping down my legs for sisters who don’t have access to tampons and sisters who, despite cramping and pain, hide it away and pretend like it doesn’t exist. I ran to say, it does exist, and we overcome it every day

קירן ותמונתה הפכו לסמל לשבירת הטאבו בנוגע למחזור הנשי, והמחאה שלה הצליחה לעורר מודעות ל-period poverty. 


פינת ההמלצות

המלצת קריאה: תמונת מחזור: עיונים בשיח הווסת בישראל – אסופת מאמרים אקדמיים על המחזור החודשי. לרשימת הקריאה המלאה לגיליון זה הציצו פה.
המלצת האזנה: The Heavy Flow – פודקאסט קנדי שמשלב דיונים על פמיניזם, דימוי גוף, מחזור ובריאות. 
המלצת צפייה: Period. End of Sentence – דוקו קצר בנטפליקס על מחזור והקשר שבין וסת, טאבו חברתי, נגישות למוצרי היגיינה ומניעת השכלה מנערות/נשים. הסרט מומן והופק על ידי היוזמה The Pad Project, המגייסת כספים לקניית המכונה המופיעה בסרט (לכו לצפות, לא נספר לכן.ם הכל!)
המלצת מעקב: חשבון האינסטגרם של הארגון Bloody Good Period (יש להם גם טוויטר ופייסבוק)


ולסיום: #נצנציםבאוזניים


 רוצה לקבל את הגיליון הבא ישירות לתיבת המייל שלך?