אחד הדברים המוצלחים בעונה החדשה של Queer Eye זה העיסוק בדכאון אצל גברים. זה מצטרף לזה שלאורך כל עונות הסדרה הוצגו גברים שהביעו והתמודדו עם מגוון הרגשות שלהם. זה לא משהו שאנחנו רואות מספיק בתרבות הפופולרית (אם גבר מביע רגשות הוא בדרך כלל עצבני), ואנחנו פשוט אוהבות את זה. כי כשאנחנו מדברות על פמיניזם ועל השינוי החברתי וההתנהגותי הנדרש, חלק מזה זה גם שינוי בחיברות ובאופן בו מוצגת גבריות בריאה ולגיטימית. ו-Queer Eye מאפשרת קיום של סוגים שונים של גבריות חיובית, הטרוסקסואלית והומוסקסואלית. גברים יכולים לדבר על רגשות, גברים מתמודדים עם בעיות בדימוי גוף, גברים רוצים לטפח את עצמם, גברים רוצים להיות אבות מעורבים, רוצים להצליח לשלב בין חיי המשפחה לקריירה שלהם. וזה נכון שלא חסרות לנו נקודות מבט גבריות על החיים בטלוויזיה, קולנוע, ספרות וכן הלאה. ובכל זאת, Queer Eye מציגה נקודת מבט אלטרנטיבית, פתוחה יותר ופמיניסטית יותר.
עוד על גברים, גבריות ופמיניזם אפשר לקרוא בגיליון 11.
