החדר האקוטי היחיד שפעיל באזור המרכז, זה שאמור להעניק מענה לנפגעות תקיפה מינית, לא עובד בהיקף מלא כבר שלושה שבועות. המשמעות אינה רק מיידית בטיפול הרגיש שנפגעות תקיפה מינית זקוקות לו אלא ברמה הרחבה יותר, של איסוף מידע פורנזי והעמדה לדין של תוקפים ואנסים. איך דבר כזה יכול בכלל לקרות?
גם כך מדובר בחדר שפועל לעתים בתפוסה של מאות אחוזים. החדר האקוטי מובנה לנפגעת אחת, מספיק שיגיעו שתיים בו זמנית וכבר תהיה תפוסה של 200%. רק לא מזמן יעל שרר צייצנה על כך שיש תפוסה של 400% מאחר והגיעו 4 נפגעות. איך אפשר לתת טיפול רגיש וראוי לארבע נפגעות כשאין ציוד או צוות שמוכשרים לכך?
כעת פועלים בארץ כולה רק חמישה חדרים אקוטיים. אם נאנסת באזור השרון והצלחת להביא עצמך להגיע לבית חולים לקבלת טיפול תצטרכי לבחור אם להתפנות ממנו לבית חולים בחיפה או בחולון על כל ההשלכות הנובעות מכך.
הגיע הזמן לשינוי, ועכשיו!
לכתבה המלאה של ליאת בר סתו הקליקו פה. ומומלץ לקרוא גם את הכתבה הזו מפברואר 2019.
