ברוכות הבאים למוסף של הפמיניסט.ית!
וואו, איך שפיד הטוויטר שלנו סער וגעש בעקבות הגיליון האחרון שלנו. בגיליון דיברנו על המון דברים חשובים, אבל עיקר הדיון נסב דווקא על נושא הכיסים. למי שפספס.ה, ניתן למצוא את הדיון שהתפתח אצלנו ודיון נוסף שהתפתח במקומות אחרים.
נכון, כיף לדבר על כיסים, אבל כמו שכתוב בבאנר למעלה, אנחנו פה כדי לחבר את הנקודות. תופעות בודדות ונקודתיות נראות לפעמים חסרות חשיבות או קלות לפתרון, אבל כשמחברים אותן לתופעות אחרות מתגלה תמונה ברורה יותר, נחשף מערך הכוחות, ומצטיירות מגמות ותהליכים רחבים יותר.
במוסף הנוכחי נחדד את הטענות שהעלינו בגיליון הקודם בנוגע ללבוש, ונחבר עוד כמה נקודות.
קריאה נעימה!
קוד לבוש ומשטור גוף של נערות אינם בלעדיים לבתי ספר בישראל. וכמו בישראל, גם ביתר העולם נערות ונערים נלחמות.ים בתופעה הזאת, והשינוי, גם אם איטי, מגיע לבסוף. ראו למשל את סיפורן של תלמידות בית ספר בצפון קרולינה שהגישו עתירה לבית המשפט נגד קוד הלבוש המחייב אותן ללבוש חצאית. וזכו. במקרה אחר שקרה בקוסטה ריקה לפני ארבע שנים, משרד החינוך הכריז על קוד לבוש אחיד לבנים ולבנות – כאשר שני המגדרים רשאים לבחור בין מכנסיים לבין חצאית. ובימים אלה מתנהל בבריטניה מאבק על חוק שיסדיר קוד לבוש נייטרלי בבתי ספר. על הצעת החוק אפשר לקרוא פה. ולא בכדי יצאו במאבק הזה. סקר חדש בבריטניה מצא כי שליש מהנערות שנשאלו הוטרדו מינית בעת שלבשו תלבושת אחידה. לדוגמאות נוספות לקודי לבוש (לא רק בבתי ספר) ולמשטור מראה של נשים, הציצו בחשבון האינסטגרם הזה.
משטור של נשים באמצעות קודי לבשו לא נגמר בבתי הספר. כך, למשל, בפרלמנט של בריטיש קולומביה בקנדה ביקשו מנשים לכסות את זרועותיהן. וגם בכנסת ישראל היינו עדות לנסיונות משטור, כשחברת הכנסת נאווה בוקר העירה על זרועותיה החשופות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן. וברשת המזון המהיר Chili's עובדת ננזפה משום שהתלבשה בצורה ״גברית״ מדי.
משטור נשים וההתמקדות המוגזמת לעתים בלבושן במקום העבודה מתקשר לנקודה שהעלינו בגיליון עבודה שהתפרסם בפברואר, שם הזכרנו את מחאת השטיח האדום שביקשה למקד את הראיונות עם נשות תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בהישגים שלהן ולא בבגדים שלהן, במסגרת הקמפיין #askhermore.
For a lot of people, it isn’t about fashion. It’s about dressing to feel less anxious and more comfortable in their body
Ren Loewen
אספקט נוסף של בגדים ממוגדרים, הן לילדים.ות והן למבוגרים.ות, הוא ההדרה של א.נשים הנמצאים ונמצאות על הרצף המגדרי. למתעניינות, קראו את המחקר הזה על ההיסטוריה של בגדים ממוגדרים, ואת הכתבה הזאת, על חוויית הקניות של א.נשים שאינם.ן נכנסים.ות לקטגוריות המקובלות של מגדר.
הקשר בין אופנה ופמיניזם בא לידי ביטוי בעוד מגוון דרכים, בין השאר בשיתופי פעולה.
רובין מורגן, פמיניסטית ותיקה ומוערכת, שיתפה פעולה עם מעצבת הבית של דיור , מריה גרציה קיורי (שהיא גם האישה הראשונה לכהן בתפקיד הזה), וביחד הן יצרו ליין של חולצות עם כותרות ספרים שמורגן כתבה.
פה תוכלו לקרוא על 11 דרכים בהן השפיע הפמיניזם על אופנה. ואנחנו ממליצות גם להכנס לקישור הזה ולקרוא על הפריטים שהוצגו בתערוכה שהתקיימה ב-2014 במוזיאון האופנה בניו יורק ועסקה בהיסטוריה הקווירית של האופנה.
ודבר אחרון בנוגע לקשר שבין אופנה ופמיניזם: נלי דונלי ריד הייתה יצרנית האופנה הגדולה ביותר בארה״ב וגדולתה בכך שזיהתה צרכים פרקטים באופנת נשים שלא נענו עד אותו הרגע, כמו כיסים (כן, שוב כיסים) או חלוקי עבודה מחמיאים. צפו בסרטון שנערך במסגרת סדרה חמודה של הספרייה הציבורית של קנזס סיטי, שבה מתארחים לראיון אישים ואישות שמתו (ושמגולמים כמובן על ידי שחקנים).
ואם לא היה לכן.ם מספיק מכיסים, כדאי לבדוק את הסיכום הזה של ענבל שגיב-נקדימון, עם רשימה של המון מקורות עליהם התבססה בהרצאה שלה ״איפה הכיסים שלי לעזאזל?״
ולסיכום: למה שלא נפצח בעוד נושא שנוי במחלוקת ונשאל את עצמנו: האם טייץ (ובעברית: צְמוּדוֹנִים) נחשבים מכנסיים? הדעות חלוקות, וחלקן מהדהדות את הנטייה הכללית למשטר נשים ולומר להן מה מותר ואסור להן ללבוש, מה מכובד, צנוע וראוי ומה לא.
נתראה בגיליון הבא, ועד אז – מוזמנות.ים לחפש אותנו גם בפייסבוק ובטוויטר (כדאי לכן! אנחנו מחברות שם עוד שפע של נקודות אחרות).
מורן ותמר.
רוצה לקבל את הגיליון הבא ישירות לתיבת המייל שלך?
