הדרה קטגוריאלית

בואו נדבר רגע על הקטגוריות שנבחרו לפרס ישראל תש"פ, שמלכתחילה מדירות נשים.

שתי הדוגמאות הבולטות הן חקר התלמוד וחקר ספרות תורנית, שני תחומים שבמשך הרבה מאוד שנים נמנו בהם כמעט רק גברים, מה שמוביל לכך שרוב מי שנמצאים היום בעמדת בכירות המצדיקה הענקת פרס יוקרתי כפרס ישראל הם גברים. גם בפיזיקה, קטגורית פרס נוספת לצורך העניין, כמו בהרבה תחומי STEM אחרים יש תת ייצוג לנשים בעמדות הבכירות. הבחירה בקטגוריות כאלה המדירות אוכלוסיות שלמות על פני קטגוריות אחרות מנציחה עוד יותר את אי השוויון.

הענקת פרסים היא דרך לכבד את פועלם של הזוכים והזוכות, אך חשוב לא פחות מכך – זו גם דרך להשפיע ולעורר השראה באחרים.ות. כל זה מעלה את השאלה (שאנחנו בעצמנו לא בטוחות מה התשובה לה) – האם צריך להעניק פרסים יוקרתיים בתחומים כאלה, כל עוד שורה בהם כזה אי שוויון?

מצד אחד, בחירה בתחומים שמלכתחילה מדירים שולחת מסר שלילי לאוכלוסיות הלא מיוצגות לפיו תת-הייצוג שלהן לא באמת משנה למישהו. מצד שני, התעלמות מתחומים כאלה והחלטה לא להעניק פרסים עד שיהיה בהם ייצוג שווה עלולה להעלים את הצלחתן ופועלן של הנשים שכבר נמצאות בתחומים האלה, להעלים את עצם הנראות שלהן שהיא זו שממריצה נשים ונערות להיכנס לתחומים האלה מלכתחילה. מה הפתרון? אנחנו לא בטוחות ונשמח לשמוע את דעתכן.ם בעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close