ברוכות הבאים למוסף של הפמיניסט.ית!
בגיליון הקודם דיברנו, בין השאר, על ניסיונות המדינה לשלוט על אוכלוסיות מוחלשות דרך גוף האישה, כמו במקרה של הממשלה הקנדית שהפעילה לחץ על קנדיות-ילידות לבצע הליכים רפואיים על מנת שלא יוכלו להרות. אחת מקוראותינו הזכירה לנו מקרה קרוב יותר לבית, שנחשף בשנים האחרונות: מתן זריקה למניעת היריון לנשים אתיופיות לפני ואחרי עלייתן לישראל. לחץ ואיומים הופעלו על הנשים להן ניתנה הזריקה, הן לא קיבלו הסברים על משמעותה ועל תופעות הלוואי הרבות שעלולות להופיע בעקבותיה, ולא הוצגו בפניהן אלטרנטיבות טיפול אחרות. התוכנית ״ואקום״ של העיתונאית גל גבאי חשפה את השערורייה הזאת בשנת 2012.
לאחר נפילת הקומוניזם בפולין נחקקו חוקים שהגבילו את האפשרות לבצע הפלות רק במקרים בהם נשקפת סכנת חיים לאם, נמצאו פגמים חמורים בעובר, או שההיריון נוצר כתוצאה מאונס או גילוי עריות. כל סיבה אחרת לביצוע הפלה אסורה, ולאור זאת מתקיים בפולין מאבק לשינוי החקיקה ומתן זכויות רחבות יותר לנשים להחליט בעצמן אם הן מעוניינות להפסיק היריון. הצלמת קסיה סטרק עוקבת אחרי המאבק בפולין ומביאה, בין השאר, את סיפורן של הנשים שחצו את הגבול לגרמניה על מנת לעבור הפלה בטוחה וחוקית, וכן את הרופא שמקבל אותן בצד השני. [אפשר גם לקרוא ולראות עוד מעבודותיה פה]
ב-1996 נחקק בקונגרס האמריקאי חוק שאסר באופן גורף על מילת נשים. אבל רק השנה הגיע לבית המשפט הפדרלי מקרה בו ביקשה המדינה להרשיע אזרחים על בסיס החוק הזה. בפסק הדין קבע השופט כי לקונגרס לא הייתה סמכות לאסור על מילת נשים ברמה הפדרלית (בניגוד לרמת המדינה) וכי מדובר ב״פשע מקומי״, עליו רשאית כל מדינה להחליט בעצמה. כיום, רק ב-27 מדינות בארה״ב חוקקו חוקים כנגד מילת נשים.
לאור המצב המדאיג בארה״ב של טראמפ בכל הנוגע לזכויות רבייה, הקימו שלוש נשים (India Menuez, Layla Alter, Emma Holland) פנזין עצמאי שמטרתו להפיץ מידע על זכויות אלה ולהתריע על צמצומן האפשרי. כל זה בפורמט של דף A4 המודפס משני צדדיו, ומקופל לפי ההוראות באתר. הנה הגיליון הראשון שלהן.
בארה״ב מנסים לשלוט לא רק בגוף ובמה מותר ואסור לעשות לו או באמצעותו, אלא גם במה מותר ואסור לעשות בו במרחב הציבורי. בשנים האחרונות החל שיח סוער על טרנס* והשימוש שלהם.ן בשירותים ציבוריים, כשהמדינה מבקשת להרשות כניסה לשירותים ציבוריים על פי המין (הביולוגי, כפי שנקבע בלידה) ולא על פי המגדר – בין אם המצג החיצוני של המגדר, ובין אם מבחינת ההגדרה העצמית של הפרט. הנה סרטון קצר שמסביר את הסוגייה.
החשיבות של ההגדרה העצמית, כמו גם המלכודות שהיא טומנת בהקשר של המאבק הפמיניסטי, יהיו חלק מרכזי מהנושאים בהם נדון בגיליון הבא שלנו.
ועוד כמה דברים קטנים לפני סיום שחשבנו שיעניינו אתכן.ם:
לפני כמעט שבועיים, ב-4 בדצמבר, יצאו פעילות ופעילים פמיניסטיות להפגנות המוניות ברחבי הארץ במחאה על רצח נשים ואלימות מגדרית בישראל. מארגנות המחאה קראו לנשים ולגברים לשבות מעבודתם באותו יום ולצאת לרחובות. באותו השבוע כתבנו בעמוד הפייסבוק שלנו על שביתה אחרת, שהתרחשה לפני יותר מ – 100 שנים.
גם אנחנו הצטרפנו ליום המחאה הזה ודיווחנו בחשבון הטוויטר שלנו מאירועי המחאה שנתקלנו בהם בתל אביב במהלך היום.
נתקלתן.ם בכתבה מעניינת על מגדר? קראתן.ם פוסט עצבני על הפטריארכיה בפייסבוק? ראיתן.ם סדרת ציוצים על אי שוויון? גיליתן.ם מחקר מגניב או מתסכל שמגלה דברים חדשים (או מאשש תפיסות ישנות) על נשים, גברים ושאר מגדרים? בקיצור, קראתם.ן משהו שנראה לכן.ם שיעניין אותנו? נשמח לשמוע! אפשר לצייץ לנו קישורים, לכתוב לנו בפייסבוק או לפנות אלינו דרך עמוד יצירת הקשר.
נתראה בעוד שבועיים,
מורן ותמר.
רוצה לקבל את הגיליון הבא ישירות לתיבת המייל שלך?