בראיון שסימון ביילס העניקה ממש לאחרונה ל-USA Today בעקבות שבירת שיא המדליות באליפויות העולם היא עודדה נערות ונשים להתגאות בהישגים שלהן. זו לא שחצנות, היא מבהירה, הרי כשגברים מתגאים בהישגים הם זוכים לשבחים, ואין סיבה שנשים לא יוכלו להתגאות בהצלחות שלהן מבלי לספוג ביקורת על כך. ביילס ניצלה את הפופולריות שלה ואת העניין התקשורתי בה כדי להעביר מסרים פמיניסטיים חשובים על הצטיינות וגאווה.
את הגיליון האחרון שלנו הקדשנו לקשר שבין ספורט ופמיניזם. כתבנו, למשל, שכשזה מגיע לספורט, כמו בהרבה סוגיות פמיניסטיות אחרות, הדרישה, על פניו, פשוטה: אנחנו בסך הכל רוצות לעשות מה שגברים עושים כבר מאות ואלפי שנים – להצטיין, לבחון את קצה היכולת שלנו, לראות למה אנחנו מסוגלות, לעשות את מה שאנחנו אוהבות ולדאוג לבריאותו של הגוף שלנו. על כל זה אפשר להוסיף, ברוח דבריה של סימון ביילס: אנחנו רוצות להיות מסוגלות גם להתגאות בעצמנו מבלי לחשוש מתגובות הסביבה.
האופן שבו ביילס מדברת על עצמה והאופן שבו היא מנצלת את הבמה כדי להעביר מסרים פמיניסטים חשובים כאלה מבהירים את החשיבות של ייצוג נשים בספורט ומלמדים כיצד אפשר להשתמש בפריבילגיות כדי להעביר מסרים חיוביים משני עולם.
עוד על הקשר בין ספורט ופמיניזם אפשר לקרוא בגיליון האחרון שלנו.