הדרה והמאבק הפמיניסטי

במרץ 2019 פרסמנו את הגיליון החמישי שלנו שעסק בשפה ומאבק. דיברנו שם על המקום של שפה במאבק הפמיניסטי ועל הצורך בהמשגה על מנת לקשור ביטויים שונים של תופעות דומות, לחבר את הנקודות (כמו שאנחנו אוהבות לעשות בפמיניסט.ית), ובכך להבין את הבעיה בצורה רחבה ומדוייקת יותר – וגם להאבק בהתאם במישורים שונים. הדוגמא שנתנו אז, ושעודנה רלוונטית, היא הדרת נשים.
בין השאר כתבנו גם את הדברים הבאים:

הצורך לתת שם אחד לתופעות שהקשר ביניהן לא תמיד ברור אינו ייחודי למאבק בהטרדות מיניות. ואכן, כאשר אנחנו מסתכלות על הפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים ("קווי מהדרין"), על יצירת תוכניות אקדמיות המפרידות בין גברים ונשים בכיתות הלימוד – הן בקרב הסטודנטים.ות והן בקרב סגל ההוראה, על מופעי תרבות, בהם המארגנים נמנעים במכוון מהענקת במה למופעי שירה ומחול של נשים, על תפקידים והכשרות בצבא, ואפילו על שלטי פרסום (בין אם מדובר בהשחתה, כמו במקרה השחתת שלטי החוצות של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, או מודעות פרסום בפתח תקווה, ובין אם מדובר בהחלטה להמנע מלכתחילה מלהציג תמונה של נשים במקום "מועד לפורענות" כפי שקרה לאחרונה בבני ברק). בין כל אלה אנחנו מוצאות קו מקשר אחד: הדרת נשים. הדרה מוגדרת כ״הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מן החברה הכללית״  והיא מאפיין של (כמו גם מקור ל) אפלייה שיטתית של הקבוצה המודרת.

מתוך הדברים שכתבנו אז יש מקום להדגיש את משפט הסיום: הדרה מוגדרת כ״הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מן החברה הכללית״ והיא מאפיין של (כמו גם מקור ל) אפלייה שיטתית של הקבוצה המודרת. את הגיליון המלא, שכולל גם סקירה קצרה של האופנים השונים בהם נלחמות בהדרה (לא רק דרך מערכת המשפט) אפשר לקרוא פה.

ברוח השיח האקטואלי בנוגע לאירוע ההדרה בעפולה, אנחנו חושבות שחשוב להסתכל על הדברים בהקשר רחב, להבין את המציאות בה הם מתרחשים. האירוע בעפולה מצטרף לשורה ארוכה של נסיונות (מוצלחים יותר או פחות) להדיר נשים ממגוון מרחבים, וצריך להבין את התגובות אליו גם מתוך ההקשר הזה. לכן אנחנו ממליצות לקרוא את הסקירה של אלינור דוידוב בידיעות אחרונות על הדרת נשים.

החלטת בית המשפט שאסרה על ההפרדה באירוע בעפולה זכתה לקיטונות של ביקורת, וכך גם הפעילות הפמיניסטיות, ובראשן שדולת הנשים בישראל. הועלו טענות שזהו פמיניזם לבן, שהן פועלות מעל לראשן של הנשים החרדיות, שהן פוגעות במאבק ומקשות על פעילות פמיניסטיות חרדיות להאבק בעצמן. כמו כן, הועלו טענות שזה לא בהכרח צריך להתנהל במסדרונות בתי המשפט ותהיות בנוגע למשמעות של הכפייה הזו מבחוץ ומלמעלה.

לכשעצמו, הדיון הזה מעניין במיוחד מהזווית של מורכבות המאבק הפמיניסטי והתנגשות מאבקים שונות וקהילות פמיניסטיות שונות. על חלק מהדברים האלה, אגב, דיברנו בגיליון שלנו על פמיניזם. בהקשר הנוכחי של המאבק בהדרת נשים, ביטול האירוע בעפולה, ומורכבות המאבק הפמיניסטי אנחנו ממליצות לקרוא את הפוסטים שפירסמו בפייסבוק חן סרור-ארצי  ואסתי ביטון-שושן.

בנוסף לכל הדברים האלה שעלו לדיון השבוע, הדיון שמתנהל בימים האחרונים ברשתות החברתיות מלמד אותנו שענייני זכויות נשים קשורים קשר הדוק לשלל מתחים ומאבקים חברתיים אחרים הנוגעים לאופיה של המדינה, כל מדינה, ואי אפשר לנתק אותם מזה.

עוד בנושא