בגיל ההתבגרות, עם תחילתן של מערכות היחסים הרומנטיות הראשונות, קשה לדעת מה נורמלי ובריא ומה צריך לעורר נורות אזהרה. לכבוד יום המאבק הבינלאומי נגד אלימות כלפי נשים, יצרו במגמת התקשורת בבית חינוך נופי הבשור סרטון הסברה מצוין עם רשימה של תירוצים, סיבות, ופעולות שמתחפשות לאקטים של אהבה ודאגה. אנחנו מברכות
ההיסטוריונית דר' הלי רובנהולד העלתה בחשבון הטוויטר שלה שרשור חשוב על הרצח המזעזע של אנסטסיה ישצ'נקו שהתרחש ברוסיה בשבוע שעבר (לינק ותרגום לדבריה בהמשך הפוסט). הדברים שכתבה רובנהולד חשובים משתי סיבות עיקריות: ראשית, משום שחשוב להכיר את שמותיהן ואת קורות חייהן של קורבנות אלימות מגדרית. רבות דובר על הרוצח של
״המורה נגע בי, אני אלחם בפשע הזה עד נשימתי האחרונה״ – אלה היו מילותיה של נוסראת ג׳האן ראפי, נערה בת 19 מבנגלדש, שהעיזה להתלונן על התקיפה המינית שעברה על ידי מנהל בית הספר שלה. המילים האלה נאמרו לתוך מכשיר הטלפון של אחיה, שישב לצידה באמבולנס. מוקדם יותר באותו יום שכנעו
הכפר Umoja בצפון קניה הוא כפר לנשים בלבד. הוא הוקם על ידי נשים במטרה לשמש מקלט ומקום מגורים בטוח לנשים שנמלטות ממשפחות שבהן נהוג לבצע מילת נשים. הכפר הוקם ב-1990 על ידי 15 נשים שהוקעו מהחברה לאחר שנאנסו על ידי חיילים בריטים. הוא מוקף בגדר תיל והכניסה לגברים אסורה. במקרה
רוצה לקבל כל גיליון ישירות לתיבת המייל שלך?