פערי שכר בשירות המדינה

היום פורסם דו"ח הממונה על השכר בשירות המדינה לפי נתוני שנת 2018. הדו"ח סוקר את המערכות הממשלתיות השונות (בריאות, חינוך וכו') ומציג את נתוני השכר השונים. חלק מהדו"ח עוסק בפערי השכר המגדריים. לא הופתענו מאף נתון שהוצג בנושא המגדרי: 3 נשים מתוך כל 5 עובדים, 6 נשים מתוך כל 10 עובדים, נשים הן הרוב המועסק בשירות הציבורי, ונכון לשנת 2018 עדיין קיים פער בנתוני השכר בין נשים לגברים. הדו"ח מציע הסבר אפשרי לפערי השכר המוצגים: נשים הן אמנם הרוב מבין העובדים, אך ממש לא בהתאמה הרוב בקרב אלו המאיישים את המשרות הניהוליות. מה ההסבר לפער הזה? זה קל. על פי מחברי הדו"ח: "גברים נוטים לאייש באחוזים גבוהים יותר תפקידים בדירוגים ודרגות המתאפיינים בשכר שעתי גבוה". מכבסת מילים נאה, לא? זה פשוט שגברים נוטים יותר לעבוד בתפקידים בכירים ובשכר גבוה. נשים, כנראה, פחות נוטות לזה.

הדו"ח מציין גם ש"נשים עובדות בממוצע כשבע שעות נוספות פחות מגברים ומנצלות בממוצע כחמש שעות מחלה יותר מדי חודש". מדוע נשים צורכות יותר שעות מחלה? האם הן חולניות יותר מגברים? שבריריות יותר? בוודאי שלא. נשים משתמשות ביותר שעות מחלה ונותנות פחות שעות נוספות בשל אותן מטלות שקופות שגברים (כן, גם אלה שעובדים במשרדי הממשלה) לא נדרשים להן באותה המידה. למשל, הנטייה של צוותים חינוכיים להזעיק את האם כשהילד חולה בגן או בבית הספר.

אנו מבינות שמדובר בדו"ח שמבקש להעביר את נתוני השכר באופן השקוף והבהיר ביותר שניתן, אבל אנחנו תוהות מתי יגיע הדו"ח שמטרתו להפיק את המסקנות מהנתונים הללו ולהמליץ על השינויים שנחוץ לערוך? ומתי נזכה לראות את הדו"ח שיציג בפנינו אילו שינויים בוצעו בעקבות הפקת המסקנות?

על פמיניזם ושוק העבודה אפשר לקרוא בגיליונות שהקדשנו לנושא (חלק א, חלק ב)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close