נטלי פורטמן לבשה לאוסקר שכמייה רקומה בשמות של נשים מתעשיית הקולנוע שלא זכו להיות אפילו מועמדות לפרס. בעשותה כך, פורטמן ניצלה את הפריבילגיה של מעמדה בהוליווד ואת החשיפה שידעה לה תזכה על השטיח האדום כדי להעביר לקהל הרחב מסרים פמיניסטיים שחשובים לה במיוחד. פריבילגיה היא לא בהכרח דבר רע. פריבילגיה היא כוח, ופורטמן מראה לנו כיצד אפשר לא לעצום עיניים נוכח הכוח הזה, אלא דווקא לנצל אותו לטובה.

***

תוספת מאוחרת לפוסט בעקבות הערה נכונה שקיבלנו. חשוב להזכיר לא רק את פורטמן, אלא גם את הנשים שאותן ביקשה לקדם:

לורן סקפריה, במאית הסרט Hustlers (נוכלות בלי חשבון)

לולו וואנג, במאית הסרט The Farewell (הפרידה)

גרטה גרוויג, במאית הסרט Little Women (נשים קטנות)

מריאל הלר במאית הסרט A Beautiful Day in the Neighborhood (יום יפה בשכונה)

עלמה הראל, במאית הסרט Honey Boy (האני בוי)

סלין סקיאמה, במאית הסרט Portrait of a Lady on Fire (דיוקן של נערה עולה באש)

מאטי דיופ, במאית הסרט Atlantics (אטלנטיקה)

מלינה מאטסוקאס, במאית הסרט Queen & Slim

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close