איפור, זהות ופמיניזם

תכירו, זו סראסוואטי, אמנית איפור ממלזיה. היא מתחזקת חשבון אינסטגרם של 400 אלף עוקבים בו היא חולקת דוגמאות איפור וקוספליי על עצמה, והייחוד הוא שהחיג'אב שלה משמש כחלק מעיצוב הדמויות.

בעולם שכולו מורכבויות, חשובה הניראות של זו שהיא לכאורה ההיפך מאיתנו אבל בעצם היא ממש כמונו, כולל תחומי עניין ותחביבים (וזה נכון גם כשאנחנו עם חיג'אב וגם כשאנחנו עם מחשוף, אף פריט לבוש לא מפשיט את הזהות הכי בסיסית שלנו – הזהות האנושית). ובעולם כזה, החיג'אב הוא חלק מהזהות שלה, אבל בוודאי לא מגדיר את כל ספקטרום הזהויות שלה.

בגיליון שלנו על פמיניזם עסקנו במגוון הזהויות שיכולות להיות לאדם או לאישה אחת, והתייחסנו גם להתנגשויות בין זהויות שלעתים נראה שהן סותרות את האג'נדה הפמיניסטית. בגיליון כתבנו שדוגמא בולטת לכך היא הביקורת הנמתחת על פמיניסטיות דתיות מכל זרם שהוא (למשל, חרדיות ודתיות לאומיות בישראל, נשים מוסלמיות או מורמוניות). והבאנו כדוגמא את דבריה של לאטיפה סאבר, אישה מוסלמית ופמיניסטית, שדיברה על הנטייה להתייחס בפליאה (ואף בביטול) לשילוב בין שתי הזהויות האלה. בין השאר כתבה את הדברים הבאים:

Personally I think feminism is about people being able to make choices for themselves without getting judged. You want to wear the veil? Fine! You want to wear short skirts? That’s fine too! It’s not up to me to go up to people and tell them what is wrong and what is right. The only person I have to control is myself

בגיליון על לבוש התייחסנו בין השאר למשטור נשים באמצעות מוסכמות תרבותיות וחברתיות בנוגע ללבוש, ועל המתח שבין הגישות השונות. כתבנו בגיליון שכמו בתחומים אחרים בפמיניזם (לפחות בפמיניזם כפי שאנחנו רואות אותו), הנקודה פה היא העדפת חופש הבחירה על פני כפיית בחירה מסוימת. כך קורה, למשל, בדיון סביב ״חוק הרעלות״ ברחבי העולם (בקנדה, צרפת, אוסטריה, גרמניה, טורקיה ואפילו הולנד). בעוד שהחוקים האלה נתפסים לעיתים כשחרור נשים מכפייה של תרבות פטריארכלית, פמיניסטיות רבות, כמו כריסטין דלפי – סוציולוגית, סופרת, תיאורטיקנית ואקטיביסטית ותיקה – גורסות כי תמיכה באיסור על רעלות היא צידו השני של אותו מטבע של משטור לבוש של נשים.

ובמקרה של סראסוואטי, עבודת האיפור שלה והדבקות שלה בחיג'אב מאפשרות קיום של מודלים מגוונים של נשים, מבלי לכפות מראה מסויים ולמשטר אותו כמראה הלגיטימי היחיד לילדות, נערות ונשים.

עוד בנושא