למה לא התנגדת? למה לא צעקת? למה לא התלוננת? למה לא למה לא למה למה לא? כי גם כשאנחנו לוקחות את הגורל שלנו בידיים ומגינות על עצמנו מפני תקיפה ואונס, זה לא תירוץ מספיק טוב.
בנובמבר 2018 עובדת זרה מאינדונזיה הוצאה להורג בערב הסעודית לאחר שהורשעה בהריגת המעסיק שלה, שניסה לאנוס אותה. נכון, אנחנו זה לא ערב הסעודית. נכון, רובנו לא נהרוג את האנס שלנו. זה מקרה קיצון, אבל הוא נמצא בקצה של משהו, והמשהו הזה הוא תרבות האונס, בה זכויות הגבר (לגבי גופו, מעמדו, שמו הטוב, הכסף שלו, החופש שלו) תמיד יבואו לפני אותן זכויות ממש, אבל של נשים.
ובהקשר הזה, חשוב לזכור שגם בישראל נשים נענשות בעונשים חמורים משום שניסו להגן על עצמן מפני בני זוג אלימים שהתעללו בהן וסיכנו את חייהן במשך שנים ארוכות, ובמקום שהמערכת תגן עליהן – היא הענישה אותן.