בואו נדבר רגע על הקטגוריות שנבחרו לפרס ישראל תש"פ, שמלכתחילה מדירות נשים. שתי הדוגמאות הבולטות הן חקר התלמוד וחקר ספרות תורנית, שני תחומים שבמשך הרבה מאוד שנים נמנו בהם כמעט רק גברים, מה שמוביל לכך שרוב מי שנמצאים היום בעמדת בכירות המצדיקה הענקת פרס יוקרתי כפרס ישראל הם גברים. גם
בפעם הבאה שישאלו מישהי למה היא לא התלוננה, הנה תשובה אפשרית לכך: כשהסניגור הראשי אומר שהטיפול בהטרדות מיניות מוגזם הוא למעשה אומר שלמתלוננות אין מרחב בטוח להתלונן בו ושמלכתחילה יתייחסו לתלונותיהן בזלזול. בהמשך הראיון הוסיף אל"מ רן כהן את הדברים הבאים: "אין מחלוקת על הצורך לטפל באופן חריף בהטרדות מיניות.
נפרד אינו שווה, כך נקבע בפסק הדין ההיסטורי של בראון נגד מועצת החינוך שניתן בארצות הברית בשנת 1954 וקבע שההפרדה הגזעית בחינוך הציבורי אינה חוקתית. גם נפרדת אינה שווה. הפרדת נשים היא הדרת נשים והיא אפליה. נושא הדרת הנשים לא יורד מסדר היום הפמיניסטי, ובתקופה האחרונה אנחנו שומעות עליו לעתים
במרץ 2019 פרסמנו את הגיליון החמישי שלנו שעסק בשפה ומאבק. דיברנו שם על המקום של שפה במאבק הפמיניסטי ועל הצורך בהמשגה על מנת לקשור ביטויים שונים של תופעות דומות, לחבר את הנקודות (כמו שאנחנו אוהבות לעשות בפמיניסט.ית), ובכך להבין את הבעיה בצורה רחבה ומדוייקת יותר – וגם להאבק בהתאם במישורים
לפי ה-World Economic Forum יקחו עוד 208 שנים (!) עד שבארצות הברית יוכלו להינות משוויון מגדרי. צפו בסרטון של Equality Can't Wait שמסביר את עומק הפערים, את המשמעות של הפער האבסורדי הזה, ומציע מה אפשר להתחיל לעשות. במהלך הצפייה בקטע הזה, לא יכולנו שלא לתהות גם כמה זמן יקח לתהליך
חוקרת מוזמנת לכנס באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, מתכוננת לנסיעה, מכינה הרצאה, ואז מקבלת מהאוניברסיטה מסמך הכולל מידע חיוני והנחיות זהירות ובטיחות. בין השאר גם המלצה לנשים להתלבש בצניעות כדי להמנע מהטרדות, לסרב בנימוס להצעות לא נעימות, ולבקש ליווי בשעות החשכה. ואנחנו שואלות: מה לעזאזל? או, במילים אחרות: יש לכם את זה
טוקה וברטי היא סדרת אנימציה מבית היוצר של בוג'ק הורסמן (אחת מסדרות הדגל של נטפליקס), העוסקת בחייהן של שתי חברות טובות, שבמקרה הן גם ציפורים. לביטול הסדרה יש אלמנט מגדרי ברור הקשור לקושי בלהציג נרטיבים וחוויות של נשים. במובן מסויים, יש הרבה דמיון בין בוג'ק הורסמן וטוקה וברטי. לא רק
בגיליון שלנו על שפה ומאבק כתבנו שלמילים יש כוח, וכך גם להגדרות. זה נכון לבחירת המילים שלנו בשפה עם דקדוק מגדרי, כמו עברית, וזה נכון לאופן בו אנחנו מגדירות את עצמנו ובונות זהות. פרוייקט הסיום של מיכל שומר, עברית רב-מגדרית, מתמודד עם בעית המגדר של הדקדוק העברי ומציע מערכת אותיות
רוצה לקבל כל גיליון ישירות לתיבת המייל שלך?